אמרו עליה שהיא משוגעת, חריגה, בלתי ניתנת לטיפול. בגיל 17, מרשה לינהאן אושפזה במחלקות פסיכיאטריות סגורות, שקועה בדיכאון עמוק ובאובדנות קשה. הממסד הרפואי של אותם ימים סימן אותה כמקרה אבוד – אישה צעירה עם התנהגות הרסנית, שאפילו טיפולים אינטנסיביים כמו נזעי חשמל ותרופות לא הצליחו "לתקן" אותה. אבל כנגד כל הסיכויים, היא יצאה משם. לא רק כדי להבריא, אלא כדי לשנות מהיסוד את הדרך שבה העולם מבין ומטפל במצוקה נפשית קשה.

מכאוס לעבר צמיחה: לידתו של DBT

לינהאן הבינה שהתיאוריות הקיימות לא מספקות מענה אמיתי לסבל האנושי. הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT) אמנם הוכיח את עצמו, אבל היה נוקשה מדי עבור אנשים המתמודדים עם רגשות עזים וסערות נפשיות. מהצד השני, גישות טיפוליות מבוססות קבלה וחמלה נטו להחמיץ את הצורך בשינוי אמיתי, בהתקדמות ובשיפור. ההבנה הזו הובילה אותה לפיתוח הטיפול הדיאלקטי התנהגותי (DBT) – שיטה שמשלבת את שני הקטבים: קבלה עמוקה של המציאות יחד עם מחויבות לשינוי.

בראשית דרכו, DBT נבנה עבור אנשים עם הפרעת אישיות גבולית (BPD) – קבוצה שמערכת בריאות הנפש התקשתה לטפל בה והייתה נוטה להדיר אותה. א.נשים אלו סובלים מקושי משמעותי בוויסות הרגשי, תחושת ריקנות וכאב נפשי בלתי נסבל, שלעתים מתבטא בפגיעות עצמיות ובנטיות אובדניות. לינהאן לא רק זיהתה את הצורך שלהם בטיפול מותאם, אלא גם הבינה את עומק הייאוש שהם חווים – לא רק כמטפלת, אלא כמישהי שהייתה שם בעצמה.

מהפכה שהתמודדה עם התנגדות

לינהאן לא קיבלה חיבוק חם מהקהילה הפסיכולוגית. להיפך – השיטה שלה נתקלה לא פעם בביקורת חריפה. הממסד הטיפולי של אותן שנים התקשה לקבל גישה שטוענת שיש לשלב בין אמפתיה והכלה לבין משמעת ודרישה לשינוי. היו מי שראו בכך פרדוקס. אבל בעיני לינהאן זה היה בדיוק מה שהמטופלים זקוקים לו.

עם גב מחקרי ענף ורחב, DBT הפך לאחד הכלים הטיפוליים הבודדים שהוכחו כיעילים עבור הפרעת אישיות גבולית. מחקרים הראו שהוא מפחית התנהגויות אובדניות, משפר את הוויסות הרגשי ומסייע בבניית חיים ששווה לחיות אותם. כיום, טיפול DBT משמש לא רק לטיפול ב-BPD, אלא גם הוכח כיעיל ביותר לטיפול בטראומה מורכבת (CPTSD), הפרעות אכילה, דיכאון עמיד, חרדות ועוד, ומתאים לטיפול הן במבוגרים.ות והן בבני ובנות נוער.

מורשת שממשיכה להציל חיים

לינהאן הייתה אישה שנלחמה במערכת שלא האמינה בה, והמשיכה להילחם גם כשהדרך הייתה מלאת מכשולים. אבל בסוף היא נצחה. היום, אין כמעט מסגרת טיפולית שלא מכירה ביעילות של הטיפול הדיאלקטי התנהגותי. מטופלים ברחבי העולם מספרים על חיים שהשתנו בזכות הכלים שפיתחה – מיינדפולנס, עמידות במצוקה, וויסות רגשי ומיומנויות ליעילות בינאישית.

מרשה לינהאן היא תזכורת חיה לכך ששינוי אמיתי מגיע מאנשים שלא מוותרים – לא על עצמם ולא על אחרים.

הכותבת: אסתי ברוקמן, פסיכולוגית קלינית מומחית