על הקושי להציב גבול בלי הצדקה, ועל הדרך חזרה לעצמנו

הרבה מאוד אנשים מזהים את זה אצל עצמם:

הם לא מצליחים 'פשוט' לבחור, 'פשוט' לסרב, 'פשוט' להגיד את מה שנכון להם – בלי שזה מלווה בהסברים, בתירוצים, בסיפור רקע. ולכן, כל "לא" מלווה בהתנצלות. כל גבול מלווה בנימוק מפורט. וכל בחירה אישית מרגישה כמו משהו שצריך להכשיר או לרכך.

זה לא מקרי וזו לא חולשה. זה דפוס נפוץ, שנולד לעיתים מתוך ניסיון עמוק לקבל מקום.

כשביטול רגשי הופך לצורך בהצדקה

אנחנו חיים בחברה שנוטה להעריך נחמדות, ריצוי, הסתגלות. ואם גדלנו בסביבה שבה חווינו חוסר בולידציה (במתן תיקוף ואישור לכך שמה שאנו מרגישים אמיתי וקיים ויש לכך סיבה) -יש סיכוי גדול שלמדנו שמה שאנחנו מרגישים זה לא לגיטימי בפני עצמו. וזה יכול להישמע במגוון דרכים, אולי חלקם יהיו מוכרים לך: "את.ה מגזים.ה", "אל תעשה.י מזה סיפור", "זה באמת לא נעים אבל תתאפק.י" ועוד ועוד.

כך נולדת אמונה שצריך לשכנע אחרים שמותר לנו להרגיש, לרצות, לבחור. התחושה הפנימית שלא מגיע לנו לסרב או להציב גבול בלי סיבה "טובה מספיק" רק הולכת ומעמיקה. עם הזמן, אנחנו שוכחים שגם הרצון שלנו ואפילו עצם הקיום שלנו – הוא לגיטימי.

ההסברים לא תמיד מגנים עלינו – לפעמים הם מרחיקים אותנו מעצמנו

דווקא ההרגל להסביר הכל – במטרה לשמור על קשר, להימנע מקונפליקט או לא לאכזב – עלול באופן טרגי להוביל לתוצאה הפוכה:

אנחנו מאבדים את הסובייקטיביות שלנו. שוכחים להקשיב למה שנכון לנו באמת.

ולפעמים, בסופו של דבר, מאבדים את עצמנו.

החופש האמיתי הוא לא חופש לעשות מה שרוצים מתי שרוצים, אלא החופש לבחור את עצמנו, גם כשזה לא קל לאחרים. החופש לשים גבול – כי זה מה שנכון לי עכשיו. לא כי הסברתי. לא כי הרווחתי את זה. אלא כי אני אדם, וזה מספיק.

כל רגש הוא תקף. גם בלי הסבר.

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) שם במרכז את הרעיון הפשוט, אך העמוק: מה שאת.ה מרגיש.ה הוא אמיתי ותקף. לא תמיד הוא מדויק מבחינת עובדות, אבל הוא תמיד משקף משהו שצריך להקשיב לו. הרגשות שלנו לא צריכים לעבור 'ועדה' כדי שיהיה להם מקום.

DBT גם מלמד אותנו מיומנויות בינאישיות שמאפשרות להציב גבולות, לעמוד על שלנו, ולשמור על קשרים משמעותיים – מבלי לאבד את עצמנו בתוכם. מיומנויות כמו DEAR MAN ו-FAST עוזרות לתרגל בדיוק את זה: איך לומר "לא", איך לבקש, ואיך להרגיש בטוחים בכך שמגיע לנו מקום.

ותזכורת אחרונה:

מותר לך להרגיש.

מותר לך לבחור.

מותר לך להציב גבול, גם בלי הצדקה.

מותר לך להשתנות, גם אם זה לא נוח לאחרים.

וזה לא הופך אותך לאדם פחות טוב – אלא לאדם שקשוב ונאמן לעצמו.

ואם את.ה רוצה לשפר מיומנויות בינאישיות, מוזמן.ת להצטרף לקבוצות ללמידת מיומנויות DBT בהנחייתי בהן לומדים איך להציב גבולות, לתקף רגשות, ולחיות מתוך עוגן פנימי יציב ולא מתוך ריצוי.

הכותבת: אסתי ברוקמן, פסיכולוגית קלינית מומחית