כשאנחנו חושבים על טיפול פסיכולוגי, לרוב עולים לנו דימויים של חקירה רגשית באמצעות שיחות עומק. אבל יש גישה אחת, שמצליחה לחולל שינוי דרמטי דווקא באמצעות שילוב יוצא דופן בין פרקטיקה מובנית ובין גמישות וחמלה.
במאמר הזה, אסקור מה הופך את DBT (Dialectical Behavior Therapy) לכלי רב-עוצמה לטיפול במגוון רחב של אתגרים נפשיים, ואיך הוא מצליח לגעת במציאות היומיומית של המטופלים.
הבסיס של DBT: שילוב בין קבלה לשינוי
DBT פותח במקור עבור אנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית. מאז, ובגיבוי של עשרות שנים ומאות מחקרים, הוא מוכח כיעיל גם במקרים של חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, OCD, ויסות רגשי, פגיעות עצמיות (NSSI) ועוד.
הייחודיות של השיטה טמונה בדיאלקטיקה – ראיית שני צדדים סותרים ויכולת להכילם יחד:
- קבלה: להבין ולקבל את עצמנו כמו שאנחנו כאן ועכשיו, בלי לשפוט או להיאבק במה שאנו מרגישים, חושבים או פועלים.
- שינוי : לשאוף לעשות מאמץ לעבר שיפור והתייעלות, כדי שנוכל להתקדם לעבר המטרות והיעדים החשובים לנו.
שילוב זה מאפשר למטופלים להניח את המאבק הפנימי המתיש, ולהתחיל לבנות חיים ששווה להם לחיות אותם.
מיומנויות DBT: כלים יומיומיים לניהול אתגרי חיים
טיפול DBT מחולק לארבע קבוצות מיומנויות מרכזיות (מודולות), שכל אחת מהן מספקת מענה לאתגרים שונים:
1.קשיבות – Mindfulness
היכולת להיות נוכח ברגע, להתבונן, לתאר ולהשתתף באופן מלא, מבלי להיסחף לעמדה שיפוטית. כך לדוגמה, תתפתח היכולת לעצור לרגע במהלך השגרה העמוסה, להתמקד בתחושות הגוף או בנשימה, ולתת למוח רגע של מנוחה. אלו יאפשרו הגברה ביכולת לזהות מהו הרגש העולה כרגע, מה היתה הנקודה בה מצב הרוח השתנה, מהם הרצונות והמאווים שלי ובהמשך היכולת לשלוט בגמישות היכן יעיל עבורי למקד את הקשב ברגע הנוכחי.
2. ויסות רגשי – Emotion Regulation
הבנת רגשות, הפחתת עוצמתם ופיתוח היכולת לנהל אותם מבלי להיכנע להם. כך תתפתח היכולת לזהות טריגרים יומיומיים, להגביר תחושת שליטה, ולהפחית את הרגעים בהם יש תחושה של פגיעות ורגישות גבוהה הצובעת את התפקוד.
3. עמידות במצוקה – Distress Tolerance
כלים להתמודדות עם מצבים קשים מבלי להחמיר אותם. המטרה היא להגביר יכולת להתמודדות מול הצפות רגשיות, בהן הנטיה היא לפעול באימפולסיביות, מבלי לחשוב. כך נפחית את הנטיה להימנע או לברוח מרגשות, ואת תחושת החרטה, האשמה והבושה שעלולה לעלות כתוצאה מפניה להתנהגויות לא יעילות בזמן מצוקה (כגון: הימנעות, התקפי זעם, פגיעה בעצמי או באחר, שימוש בחומרים ועוד).
4. יעילות בינאישית – Interpersonal Effectiveness
איך לומר "לא" מבלי לפגוע ביחסים, ואיך לבקש מה שאנחנו צריכים מבלי להרגיש אשמה. המטרה היא להפחית סערות ביחסים בינאישיים, להצליח לשמר מערכות יחסים קרובות לאורך זמן, ללמוד כיצד ניתן לבקש או לסרב לבקשה ביעילות כך שיגבר הסיכוי שנשיג את מבוקשינו. כמו כן, תתפתח היכולת לשמור על הכבוד העצמי ותזוזה מעמדה מרצה המבטלת את צרכי העצמי.
DBT ומחקר:
מחקרים רבים מצביעים על כך ש DBT הוא אחד הטיפולים היעילים ביותר, ומצביעים בין היתר על:
- הגברת הרווחה הנפשית, תחושת המסוגלות העצמית והחוסן.
- שיפור משמעותי ביכולת לווסת רגשות, להפחית תחושת בדידות, ולשפר מערכות יחסים.
- הפחתת פגיעה עצמית ונטיה להתנהגויות של הרס עצמי.
- הגברת רגשות חיוביים והפחתת רגשות לא נעימים.
- הפחתה בתחושות כעס ובהתקפי זעם.
- שיפור במדדים שונים של דיכאון.
ואיך מגיעים לתוצאות הללו? בעזרת שילוב בין תרגול מעשי (תרגולי בית, תרגול וסימולציות בקבוצה) לבין ליווי תמיכה חומלת של המטפל/ת.
למי DBT מתאים?
DBT הוא לא טיפול המיועד רק לאלו המתמודדים עם הפרעות נפשיות מורכבות. הוא מתאים גם לאנשים שרוצים לשפר את היכולת להתמודד עם מתח, לשפר את מערכות היחסים, ולהרגיש יותר שליטה בחייהם: מתבגרים שמתקשים להתמודד עם עוצמות רגשיות, מבוגרים שמתמודדים עם שחיקה בעבודה, קונפליקטים אישיים וזוגיים או תחושת "תקיעות", והורים לילדים, נוער ובוגרים המתמודדים עם קשיי ויסות רגשי, המעוניינים ללמוד איך לתמוך מבלי לאבד את עצמם.
מה הופך את DBT לכל כך עוצמתי?
DBT אינו "רק" טיפול, אלא גישה לחיים. ממש כמו שפה: DBT היא תפיסת עולם המאפשרת התמודדות יעילה עם המציאות, מציאת איזון בין רגשות לבין מעשים, ולפתח חיים שמונחים על ידי ערכים ומשמעות.
סיכום: לשנות את חייך, צעד אחר צעד
אם את/ה מרגיש/ה שחייך מתאפיינים במאבקים פנימיים, תחושות הצפה רגשית או קשיים במערכות יחסים, DBT הוכח ככלי היעיל והמתוקף ביותר לעבר שינוי. זהו טיפול שמציע כלים ברורים ויישומיים לצד תמיכה רגשית ואמפתיה, ומביא לשינוי משמעותי לא רק במהלך הטיפול, אלא בכל תחומי החיים.
מעוניין/ת לשמוע עוד? אני מזמינה אותך לפנות אליי ולהצטרף לאחת מקבוצות ללמידת מיומנויות DBT אותן אני מנחה. בוא/י לצעוד צעד ראשון לעבר חיים ששווים חיים.
הכותבת: אסתי ברוקמן, פסיכולוגית קלינית מומחית