נסה/י לדמיין מצב, בו יש לך את יכולת הבחירה היכן למקם את הקשב שלך ברגע הנתון:
כך לדוגמה, גם כשיש רעשים מחוץ לחדר, תוכל/י להתרכז בלמידה לבחינה חשובה,
גם כשיש ברקע ריב גדול עם אדם שמשמעותי לך, תוכל/י לבחור להניח את המחשבות המציפות והמסעירות על כך בצד, ולהתרכז במשהו שעושה לך נעים כמו האזנה למוזיקה או סדרה טובה.
כשאת/ה חש/ה לחץ או חרדה במהלך ריאיון עבודה, תוכל/י להישאר ממוקד/ת בתכנים שחשוב לך וכך לענות באופן מותאם ומיטיב על השאלות העולות.

נשמע כמו "כוח על"?

זה באמת כך. אך בשונה מכל מיני "כוחות על" שאפשר בעיקר לפנטז עליהם, את היכולת הזו כל אחד ואחת יכול/ה להשיג באמצעות תרגול של שריר הקשיבות.

אז מה זה קשיבות (מיינדפולנס)?

מיינדפולנס הוא לא בהכרח התרגול אותו אנו מדמיינים של נזירים שיושבים בישיבה מזרחית ומתרגלים מנטרות טיבטיות. קשיבות היא מצב תודעתי הניתן לתרגול כמעט בכל פעולה ואף בעיניים פקוחות לרווחה.

קשיבות הנה מצב של מודעות ונוכחות לרגע הנוכחי, בכוונה תחילה וללא שיפוטיות. זהו יכולת להכיר ולקבל את הרגע הנוכחי כפי שהוא, מבלי לנסות לשנות אותו או לברוח/להימנע ממנו. המושג מגיע מעולמות הבודהיזם, והפרקטיקה כיום משולבת בטיפולים פסיכותרפיים רבים.

עד כמה מיינדפולנס הוא תחום מבוסס מחקר?

מאז שנות ה-70 מיינדפולנס הפך לתחום מחקרי ענף ונרחב. מחקרים רבים הוכיחו את יעילותו בתחומים שונים, כולל בין היתר בעולמות הפסיכולוגיה, הרפואה והחינוך. תרגול מיינדפולנס נבחן במגוון שיטות מחקר, כולל מחקרים קליניים עם קבוצות ביקורת, סריקות מוחיות ומדדים פסיכולוגיים ופיזיולוגיים. מספר מחקרים הדגימו שמיינדפולנס יכול להפחית סימפטומים של דיכאון, חרדה, סטרס וכאב כרוני, לשפר יכולות קשב, לשפר מערכות יחסים, ואף לשפר את איכות השינה.

מדוע מיינדפולנס חשוב?

מיינדפולנס חשוב משום שהוא מסייע לאנשים להתמודד עם מצבי לחץ ולחוות את חייהם באופן מלא יותר. בחברה המודרנית, המלאה במתח ובגירויים רבים (ומאדירה מולטי-טאסקינג), מיינדפולנס מאפשר לנו להתנתק מרעשי הרקע ולהתמקד במה שחשוב לנו ברגע זה. כך נראה בין היתר עליה ברווחה הנפשית, שיפור במערכות יחסים בינאישיות והגברה בתחושת השקט פנימי והשלווה.

מיומנויות מיינדפולנס הנן מיומנויות ליבה בטיפול DBT (הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי). במהלך הקורס נלמד וניישם מגוון רחב של תרגולי מיינדפולנס, כדי לאפשר לכל אחד ואחת למצוא מהו התרגול שמתאים לו/ה ויאפשר תרגול רציף לאורך זמן.

הכותבת: אסתי ברוקמן, פסיכולוגית קלינית מומחית