כמה מילים על ההליך הפיזיולוגי שקורה בזמן שאנו ישנים. עשו מאמץ למקד את הקשב, זה קצר וקולע ועושה הרבה סדר:
כדי שלמוח תהיה אנרגיה מספקת לתפקוד במהלך היום, הוא משתמש בחומרים שהתחדשו בשנת הלילה. כששעות השינה לא מספקות, המוח סובל ממחסור באנרגיה ולכן הוא מאותת לבלוטת האדרנל. בלוטת האדרנל בתורה מפרישה הורמון בשם קורטיזול לדם (הורמון הסטרס), שמגיע לכל תאי הגוף כולל לנוירונים, התאים מהם מורכב המוח.
בתגובה להורמון, חלים שינויים בתאי המוח, בטווח הקצר ובטווח הארוך:
בטווח הקצר, הנוירונים במוח מייצרים הרבה יותר קולטני קורטיזול, אלו הם כמו "אנטנות" המקבלות מסרים מנוירונים. כך המוח מבין שהוא במצב סטרס ולכן כל גירוי שמפעיל את הנוירונים – יפעיל אותם בעוצמה עזה יותר ויגרום לדריכות ורגישות גבוהה יותר. הסיבה האבולוציונית ברורה: כשהאדם הקדמון היה זקוק לשרוד בטבע, המוח הפריש קורטיזול וכך היה יכול להגיב לגירויים מהר יותר וחזק יותר. זה היה חשוב להישרדותו. אך כיום, כשהשינה אינה מספקת או איכותית דייה, הפיצוי של הקורטיזול גורם לגירויים רבים ביום-יום להפעיל אותנו כאילו אנחנו נצבים מול איום ממשי.
בטווח הארוך, חשיפה ארוכה של הנוירונים לקורטיזול עלולה לגרום לשינויים קבועים יותר, כגון נטיה לדיכאון ולתחושת חוסר-אונים מתמשכת.
ואכן, שינה לא מספקת מגבירה פגיעות, כך שאנו הופכים לרגישים יותר וחשופים יותר לטריגרים ולסערות רגשיות. בקורס נלמד בין היתר כיצד נוכל לשפר ביעילות את איכות והיגיינת השינה.
הכותבת: אסתי ברוקמן, פסיכולוגית קלינית מומחית
